אחרי דממה של כמה דקות פתח ראש הישיבה בשאלה האלמותית שנחרטה בזכרוני. "איך יכול להיות שאתה מאן דאמר? אולי בגלל שיש לך קולומבו סעמט? הרי אתה פרענק פרך"! הייתי משותק, מוכה עלבון נותרתי פעור פה. והנה הגיעה המהלומה הסופית: קיבלתי את הבשורה המרה שאני מסולק מהישיבה לצמיתות
כאשר הרב יוסף, ברוב תעוזתו, תבונתו המופלגת ויכולתו להרחיק ראות, גרס ש"פיקוח נפש דוחה שטחים" - עקרון שממנו הוא לא נסוג לשנייה אחת - הוא עשה זאת מתוך נקודת מוצא יהודית ופטריוטית מובהקת